מה זה ליבידו
המילה ליבידו נהגתה לראשונה על ידי זיגמוינד פרויד (אבי תורת הפסיכואנליטיקה) בשביל לתאר את האנרגיה המינית של האדם. מעבר למיניות עצמה, אלא גם את הדחפים המיניים המולדים והנרכשים. הליבידו בא לידי ביטוי באופן הפשוט ביותר כחשק מיני. החשק המיני מושפע ממרכיבים ביולוגיים, פסיכולוגיים ותרבותיים. פרויד מייחס לליבידו שלבים התפתחותיים של האדם מינקות ועד בגרות ובשלות מינית.
השלב הראשון הינו השלב האוראלי – שלב הינקות בו התינוק מפיק עונג מפעולת היניקה. השלב השני הינו השלב האנאלי – בשלב זה העולל נהנה משליטה בצרכיו. לאחריו מגיע השלב הפאלי – באותו שלב הילד מגלה את איברי המין שלו או שלה ומפיק מהם הנאה. לפי פרויד בשלב הרביעי הליבידו רדום, וחוזר בשלב החמישי בגיל ההתבגרות – שלב של מיניות בשלה ומגובשת יותר.
הדחף המיני של האדם מתנגש הרבה פעמים ברצון להתאים את עצמו למנהגים התרבותיים של החברה ולשלוט במיניות שלנו לפי הנורמות החברתיות של אותה תקופה. לפי פרויד, אם נפש האדם לא מצליחה להתאים את עצמה לכל אחת השלבים ההתפתחותיים של הליבידו, היא "נתקעת" באחת מהשלבים הנ"ל. הפתרון לפי פרויד לקיבעון באחד מהשלבים הוא על ידי העלאת המודעות של המטופל לגורם שהביא לבלימת ההתפתחות ועל ידי התעמתות עמו המטופל אמור "להירפא" מקיבעון זה.
הפסיכואנליטיקן קארל גוסטב יונג תיאר את הליבידו כאנרגית הנפש. האנרגיה הזו נוצרת כתוצאה מדואליות ובאה לידי ביטוי בסמלים. לפי יונג – אנרגיה זו היא האנרגיה שמופיעה לאורך החיים והיא באה לידי ביטוי בתשוקה צורך. יונג דוחה את הטענה של פרויד שאנרגיה זו היא מינית בהוויתה. אך כיום המושג ליבידו, לדאבונו של יונג, התקבע כביטוי לדחף המיני.
מהבחינה הביולוגית החשק המיני של האדם מושפע ישירות על ידי הורמונים שונים ומנוירוטרנזמיטורים שעובדים כמווסתים של הליבידו האנושי. בנוסף לכך גם מחלות שונות, ומצבים שונים אצל האדם שמשנים את מערך ההורמונים שלו גם הם משפיעים ישירות על הליבידו. מרכיבים חברתיים, כמו משפחה ועבודה ומרכיבים פסיכולוגיים, כמו לחץ או אישיות, גם הם בעלי השפעה על הליבידו.
הרבה פעמים מייחסים הפרעות בליבידו – דחף מיני נמוך מדי או גבוה מדי – למגדר מסויים. נשים נוטות לסבול מדחף מיני נמוך יותר מאשר גברים. אין קבוע אובייקטיבי למהו דחף מיני נמוך מדי או גבוה מדי – מאחר ואין נורמה למהו הטווח הסביר של דחף מיני. זהו עניין סובייקטיבי לחלוטין. עבוד אדם אחד הרצון לעשות סקס פעם ביום הוא הנורמה, ועבור אדם אחר פעם בחודש מספיק לו.
ברפואה מייחסים הפרעות בליבידו כתקופה מסויימת אצל אדם או אישה שמלווה בירידה בחשק המיני או עלייה בחשק בצורה קיצונית מאשר רוב חייהם. השינוי יכול להגיע מסיבות ביולוגיות – שינויים הורמונליים למיניהם, מחלות או דברים אחרים, או מסיבות פסיכולוגיות – תקופה של לחץ מוגבר, פיטורין מהעבודה, בעיות במערכת היחסים, ועוד שלל סיבות אחרות. השינויים הללו בעייתיים אך ורק כאשר הם משפיעים על אורך החיים של אותו אדם – למשל יצירת בעיות בקשר הזוגי.
במקרים רבים, הליבידו קיים והאדם מלא בתשוקה מינית, אך אין לו את הקשר המתאים או הפרטנר הנכון לפעול על פי דחפיו. אופציה אחת היא להדחיק את הדחף והצרכים, דבר שיכול להביא את האדם לתסכול מיני מאוד גבוה. התסכול המיני יכול לבוא לידי ביטוי בקשיי ויסות רגשי או בהפרעות אחרות אצל אותו אדם שמדחיק את הדחף. אופציה נוספת היא למצוא דרכים להביא את הדחף לסיפוקו על ידי מציאת פתרונות חלופיים במסגרת התרבותית ועל פי אמות המידה המוסריות של החברה.
ישנם דרכים רבות להעלות את הליבידו. אחד הדרכים היא להוריד את רמת הלחץ בחיים. תקופה ארוכה של לחץ יכולה להוריד משמעותית את הליבידו. גברים ונשים מושפעים בצורה שונה ללחץ. לרוב עבור גברים סקס הרבה פעמים משמש להפחתת מתח, ועבור נשים בתקופות לחץ הרבה פעמים הליבידו יורד.
תזונה בריאה ומאוזנת יכולה לעזור מאוד לליבידו. ויטמינים ומינרליים הם חיוניים מאוד לחשק המיני. ישנם מזונות שיכולים להעלות את החשק המיני – בעיקר סוגים שונים של ירקות ירוקים ופירות. בננות, אבוקדו, סלרי, אזוגים, תותים, דלעת, תאנים, שום ותרד הם רק חלק מהרשימה. שוקולד הוא ידוע כמעלה את החשק המיני.
פעילות גופנית יומיומית גם היא בעלת השפעה חיובית על הליבידו. הפעילות הגופנית מאזנת את הנפש וגם מעלה את רמת הבטחון העצמי שהוא חיוני מאוד לליבידו. בנוסף לכך הרבה הורמונים מופרשים במהלך אימון גופני שמעלים את החשק המיני.
לסיכום, יש הרבה מאוד גורמים בחיינו שמשפיעים לרעה או לטובה על הליבידו שלנו. ככל שננהל אורח חיים בריא יותר כך נהיה מאוזנים יותר ונוכל לנהל חיי מין בריאים יותר. יש הרבה מאוד דרכים להעלות ליבידו ולשמר את חיי המין שלנו גם בתוך זוגיות ארוכת שנים. ניתן לשתף את בן/בת הזוג שלנו בפנטזיות שלנו, ולפעמים אפילו להגשימם תוך התחשבות אחד בשני.